פעם בארבע שנים נערך כנס Drupa, בדיסלדורף, גרמניה – הכנס המקצועי המוביל של תעשיית הדפוס העולמית. בחודש מאי 2012, מועד הכנס השנה, יופיע בו יזם ישראלי רב-פעלים שיציג חידוש מהפכני בעולם הדפוס והגרפיקה - דיו ננומטרי.

מדובר בדיו שחלקיקיו הם בגודל של כמה ננו-מטרים בודדים, עד כדי עשרות ננומטר לכל היותר (1 ננו-מטר = מיליארדית של מטר). לשם השוואה, גודלו של אטום ממוצע הוא עשירית ננומטר, מה שאומר שחלקיקי הדיו החדשים יהיו בגודל של מולקולות (יותר קטנים מחיידקים). בזכות הדיו הננומטרי, מהפכת ה-HD תעבור גם לעולם הדפוס. הדיו הננומטרי יאפשר לבצע ננו-גרפיקה מורכבת על גבי כל חומר וצורה, ברזולוציות ובאיכויות שלא נראו עד היום.

אבל מיהו אותו יזם ישראלי מוכשר?

מדובר בבני לנדא, האיש שהמציא את הדפוס הדיגיטלי בשנות ה-80, קצת אחרי המצאת המחשב האישי הראשון של IBM, ב-1975. הוא הקים חברה בשם "אינדיגו", שנמכרה ב-2001 לחברת HP תמורת 830 מיליון דולר.

מאז ועד היום עשירית ממוצרי הדפוס בעולם מודפסים בצורה דיגיטלית: ישירות ממחשב, וללא לוחות דפוס מסורבלים שהופכים כל שינוי בהדפסה לעבודה מפרכת וארוכה. ועל כל זה אחראי מר לנדא; איש מבריק לכל הדעות, ששוקד על מהפכת הדפוס הבאה.

מהפכת הדיו הננומטרי

המצאת הדיו הננומטרי של לנדא היא לא דבר חדש. חברות אחרות בתחום גם-הן מנסות את כוחן, אבל עד כה הצליחו להגיע לחלקיקי דיו שגדולים פי כמה מאות מאלו של לנדא. וכמו שכולנו יודעים, כשמדובר ברזולוציות גבוהות, הגודל כן קובע.

הננו-פיגמנטים של בני לנדא נוצרו מניסויים בתחום אחר לגמרי – אנרגיה חלופית. לנדא מנסה לייצר אנרגיה ירוקה, בלתי נדלית ובלתי מזהמת, באמצעות הפיכת חום לחשמל. כל מי שמכיר קצת את עולם הפיזיקה, יודע שאי אפשר להפוך חום לחשמל ביעילות. אבל מסתבר שלנדא גילה דרך לעשות זאת באמצעות שבב מיוחד, ואפילו יו"ר ועדת הפטנטים האירופית הגיע עד לישראל, כדי להכריז שההמצאה של לנדא ברת-קיימא, ואינה סותרת את חוקי הפיזיקה.

מעבר לכך, לנדא טוען שלהמצאה הזו יש יישומים גם בתחומי הרפואה והקוסמטיקה. כנראה שאחרי שהאיש רשם על שמו 700 פטנטים עד היום, יצבור לזכותו עוד כמה עשרות פטנטים נוספים (אם לא יותר). אבל בדבר אחד אין ספק - האיש שתעשיית הדפוס חייבת לו הכרת תודה עוד משנות ה-80, כנראה תוקיר לו תודה נוספת עם פריצתו של הדיו הננומטרי לעולם.